אקוסטיקה בחללים פנימיים

כאשר אנו מבצעים תכנון אקוסטי לחללים פנימיים, אנו רוצים להתאים את רמת המובנות האקוסטית לאותו צורך של אותו חלל. המובנות האקוסטיות בחללים נגזרת מזמן ההדהוד של החלל.

זמן הדהוד כיוון שבחללים ישנם גלי קול , גלי הקול מתפזרים בכל החלל מהרצפה, תקרה וקירות ועם הזמן מאבדים אנרגיה אקוסטית. הדהוד, זה הזמן שלוקח לגלי הקול "להעלם" בחללים, המדד הנהוג ביותר לקחת ע"מ לבצע זמן הדהוד בחללים, היינו rt60, מדד זה מציג למעשה את הזמן שלוקח ל- 60 dB(A) לדעוך. נשאלת השאלה מדוע דווקא 60? התשובה לכך, כיוון שרעש גבוה מאוד היינו 100 dB(A) ובעוד שרעש רקע ממוצע היינו 40 dB(A), לכן ההפרש ביניהם 60 ומפה נלקח rt60. כמו יש לשים לב שזמן ההדהוד משתנה בין תדירות ותדירות.

מהו זמן הדהוד תואם לכל חלל?

התשובה לכך היא לא פשוטה ומורכבת, כמובן שזה תלוי באופן השימוש בחלל, באופן כללי ניתן להגיד שכאשר rt60>2s  ניתן לומר שהחלל מהדהד ובעל רמת הדהוד גבוהה , וברמה של rt60<0.3s ניתן לומר שהחלל יבש.

Rt60<1 s -טוב לכיתות לימוד.

Rt60=1 s – זמן טוב לדיבור.

2.5s>Rt60>1.5s – יכול להיות טוב לחדר של שימוש במוסיקה ודיבור ביחד.

איך ניתן להפחית זמן הדהוד?

את זמן הדהוד ניתן להפחית ע"י משטחים רכים וסופגי רעש, החומרים הסופגים את הרעש מוגדרים ע"פ רמות בליעה שונות NRC(Noise Reduction Class ) המתאר את היחס בין אנרגיית הקול הנבלעת לבין האנרגיה הפוגעת במשטח, ערכי NRC נעים בין 0-1, את ההתאמה של המשטחים לחללים יש לעשות ע"פ גודל החלל ורמת הבליעה של המשטחים.

איך מודדים זמן הדהוד?

ישנה אופציה למדידה עם מד רעש , מד רעש חייב לכלול אופציה של מדידת זמן הדהוד, אלו מדי רעש משוכללים, המדידה מבוצעת ע"י גרימת רעש בחדר במכוון, ניתן ע"י פיצוץ של בלון או בשימוש ברמקול. לאחר שמד הרעש מקבל את רמת הרעש שהוא צריך לקבל הוא מבצע מדידה של זמן הדהוד בחלל ומוציא פלט מלא של זמן ההדהוד.

ישנה אופציה נוספת, שמודדים את זמן הדהוד ע"פ נוסחה בשם, "סבין", כאשר מבוצע לחלל חישוב מתמטי לגבי זמן ההדהוד שלו, לוקחים למעשה את נפח החדר ואת סכום משטחי הבליעה ומבצעים חישוב לזמן הדהוד צפוי ע"פ נתונים אלו.